סיפור דרך - הפלגה בספינת MSC מנמל חיפה – 8 ימים – לקפריסין, יוון ותורכיה

מאת מיה היידן:

שבוע שעבר יצאנו לחופשה משפחתית.

בחרנו בהפלגה, כי כל חופשה אחרת נראתה לנו מאתגרת מידי מבחינת נגישות.

יובל, בן 12, מתנייד בכסא ממונע, ואפילו פה בארץ לא ממש הצלחנו לטייל, כי עד לפני מספר ימים לא היה לנו רכב עם מעלון.

הגענו לנמל חיפה עם הסעה, אז אין לי מידע כל כך לגבי החניה.

שימו לב, שלמרות שבמידע לקראת ההפלגה צויין כי על הנוסעים שמגיעים עם מונית או כאלה שצריכים הנגשה – שיגיעו לשער 10 (ליד רמב"ם).

כשהגענו לשער 10 אמרו לנו לעשות אחורה פנה ולחזור (16 דקות נסיעה) לשער 8 – איפה שכולם מגיעים – סמוך לתחנת מרכז השמונה.

מיד כשהגענו לקחו מאיתנו את המזוודות בזריזות, והתקדמנו לכיוון ביקורת הדרכונים.

אז התפצלנו – יובל ואבא שלו חיכו להסעה מונגשת

אני והבנות הלכנו רגלית לכיוון ביקורת הדרכונים, כי בהסעה יש מקום רק למוגבל בניידות ולמלווה אחד.

בדיעבד – מי שבכסא ממונע – אפשר לוותר על ההסעה לכיוון ביקורת הדרכונים. מדובר במסלול מונגש.

בביקורת דרכונים – יש תור זריז למוגבלים בניידות, והגענו חיש מהר להסעה – רכב עם מעלון (אבל בלי רצועות קשירה) לכיוון הספינה.

הגענו לספינה – קיבלנו את הכרטיסים לחדרים, ומיד הפנו אותנו לנשנש משהו בבופה.

ההתמצאות בספינה היתה מאתגרת ביום הראשון.

לקח לנו זמן להבין מי נגד מי.

קיבלנו כרטיסים לחדרים בקומות 14 & 15

אבל במעלית היה רק עד קומה 13.

צרת רבים – חצי נחמה :

כל נוסעי הספינה שהגיעו באותו יום נראו אבודים כמונו.

למחרת – כולם כבר היו בעניינים 😊

כמה מילים על החדרים –

ליובל ולאילן לקחנו חדר מונגש.

אנחנו 5 נפשות במשפחה, אבל חדרים מונגשים לא מתאימים ל-5 נפשות.

לכן לקחנו 2 חדרים.

החדר המונגש היה מדהים. בקומה 15. בקומה של הסוויטות ושל ה-VIPs

מרפסת ענקית. חדר רחב ידיים. כסא מקלחת, ידיות במקלחת ובשירותים. דלת כניסה רחבה.

החדר השני שלקחנו היה בקומה 14, חדר קטן יותר, בלי חלון. מיטת קומותיים + מיטת יחיד.

עם רווח בגודל של מיטת יחיד בין המיטות.

לגמרי הספיק לנו הבנות. להתארגן. להתלבש. לנוח. לשרוץ יחדיו.

החדר המונגש שימש לנו חדר משפחה ובו רבצנו כולנו יחדיו.

הספינה כולה מונגשת – מסעדות, שירותים, קזינו (לחובבי הז'אנר), בארים עם מופעי מוזיקה לייב, תאטרון עם מופעי מוזיקה, ריקודים ואקרובטיקה, מפלס הבריכות.

לבריכות אין מעלון (לפחות לא משהו שראיתי). אולי אם היינו מבקשים – היה. אבל לא היינו בקטע.

בקומה 15 יש מיני גולף, מגרש כדורסל / כדורגל / טניס – זו הקומה היחידה שאינה מונגשת. המעלית לא מגיעה לשם – זה תחת כיפת השמיים.

אבל שוב – לא הפריע לנו – כי לא היינו בקטע.

כמה מילים על הירידה בנמלים :

יום 1

חיפה, ישראל - ההפלגה יוצאת מנמל חיפה בכל יום חמישי בערב/לילה.

למרות שעבורנו, הישראלים – הספינה יוצאת מחיפה וחוזרת לחיפה – אין בה רק ישראלים

בכל נמל שמגיעים – יש נוסעים שעולים, ומתחילים מסע של 8 ימים.

ויש נוסעים שסיימו את החופשה שלהם, וסיימו סיבוב של 8 ימים.

יש בספינה הרבה תיירים מספרד, איטליה, סין ועוד ..

יום 2

לימסול, קפריסין.

אנחנו לא ירדנו מהספינה, כי היה מאוד חם, לימסול לא נראית מרשימה במבט מלמעלה, וגם, עוד היינו בהתרגשות מהספינה עצמה, וממה שיש לה להציע.

אז אין לי מידע לגבי הנגישות שם.

יום 3

מיקונוס, יוון

לא תכננו לרדת מהספינה. כי הספינה הייתה אמורה לעגון במרחק מהנמל, וסירות קטנות היו אמורות להשיט את הנוסעים לנמל.

כשהגענו למיקונוס, הים היה סוער, והכריזו שאף אחד לא יכול לרדת מהספינה

שעה או שעתיים אח"כ הכריזו בשמחה שהים נרגע, כולם יכולים לרדת, והספינה אף התקרבה עד לנמל.

אז גם אנחנו יכלנו לרדת 😊

קנינו כרטיסים ב-2 יורו לכיוון מהנמל למרכז האי וחזרה.

מדובר בהפלגה קצרה. המעבורת היתה מונגשת.

כל 15 דקות יוצאת מעבורת, וחוזרת מעבורת.

כשרצינו לחזור – כל סירה שהגיעה לא היתה מונגשת, ומצאנו את עצמנו קצת "מתייבשים" על המזח.

לבסוף עלינו על מעבורת עם רמפה שרק כמעט התחברה לרמפה של הרציץ. עם רווח של כ-20 ס"מ.

היה מלחיץ. אבל התגברנו על זה.

יום 4

פיראוס, יוון

גם פיראוס לא נראית מדהים במבט מלמעלה.

הטיולים המאורגנים הם בעיקר לאתרים ארכיאולוגים ומוזיאונים.

לא ממש מונגש. ולא ממש מעניין כשמטיילים עם ילדים צעירים בחום יולי-אוגוסט.

אנחנו לקחנו מונית מונגשת

** צריכה לברר עם אילן את שם הנהג + מספר הטלפון שלו

ונסענו לחוף הים הצמוד למלון איסלה בראון. במרחק של שעה נסיעה מהנמל.

הגענו לגן עדן.

חוף מקסים, עם מועדון ספורט ימי.

אופנועי ים, מתנפחים במים.

מסעדות טובות על החוף.

בילינו שם עד הערב, ואז נסענו חזרה לספינה במונית.

לרוע מזלנו (או מזלם של עובדי הספינה) – הרמפה המונגשת לספינה כבר היתה סגורה.

היה צריך מאוד להתעקש כדי שיפתחו את הרמפה המונגשת – אך לא היתה ברירה

יובל והכסא הממונע שוקלים ביחד כ-200 קילו – אין דרך אחרת להעלות אותו לסיפון.

יום 5

סנטוריני, יוון

מאוד לא מונגש לכסא גלגלים.

גם צריך לנסוע בטרמפ של סירות קטנות (עדיף להקדים ולהירשם, כי מלאי הכרטיסים מוקדם)

מי שלא לקח כרטיס (ללא עלות) – יאלץ לחכות לסירת טרמפ החל מהשעה 12:00, ולבזבז זמן יקר מהשהות בסנטוריני.

כשמגיעים לחוף – עולים על רכבל. זמן המתנה ממושך מאוד. בשמש.

תחשבו טוב טוב אם אתם בעניין.

יובל ואני נשארנו בספינה

הלכנו לספא, ויובל זכה בתספורת מפנקת אצל מתאו, ספר ברזילאי, סופר סבלני

שלמד על התספורת האופנתית בישראל כיום – "פאקבוי" (סלחו לי על השפה, אבל זה באמת השם של זה. תבדקו בגוגל)

יום 6

קושאדסי, תורכיה

מונגש ומותאם.

עוברים דרך השוק של הנמל (שהכל בו ביוקר)

ומגיעים לצומת

אם פונים ימינה – אפשר לטייל לכיוון הטיילת (לא היה רלוונטי מבחינתנו ביום חם שכזה)

פנינו שמאלה – לכיוון השוק. נכנסנו לרחובות גדולים. קטנים. שוק. ועוד שוק. סוחרים. משא ומתן. בגדים. נעליים. תכשיטים.

שווה לקנות גלידה טורקית. היא לא משהו. אבל מגיעה עם מופע מצחיק 😊

בערב, בספינה, יש ערב לבן. כל האורחים מתבקשים ללבוש לבן. יש לילה לבן, מסיבה בלבן.

איכשהו נדמה שכולם ידעו את זה וארזו בגדים לבנים. חוץ מאיתנו.

יום 7

היום האחרון בהפלגה הוא ללא עצירה בשום נמל – יום ים.

בערב יש ערב חגיגי. ערב גאלה. שפוגשים את הקפטן ואת צוות הנמל.

את התלבושת הכי חגיגית, תשמרו לערב זה

יום 8

למחרת בבוקר התעוררנו בנמל חיפה.

והביתה.

נשארנו עם טעם של עוד.

מי יודע ? אולי נתראה שם בקיץ הבא ?

מידע נוסף –

יש בספינה מרפאה, צוות רפואי של רופא ואחיות, תרופות. לכל צרה.

לעניין הבחילות – הבנות ואני סובלות מבחילות בים. כשהפלגנו ביאכטה קטנה. פרחה נשמתנו.

אבל בספינה הגדולה הרגשנו נהדר. ואת כל התרופות נגד בחילה שרכשנו להפלגה. החזרנו הביתה.

ארוחות – יש הכל מהכל, ויותר מידי

ארוחת בוקר וצהריים במסעדת הבופה בקומה 13 (פתוח שם מ-06:00 בבוקר ועד 01:00 בלילה)

ארוחת ערב במסעדה "פנסי שמנסי" – עם תפריטים משתנים – יש תפריט גם בעברית

יש מסעדת סושי בספינה – לא כלולה במחיר השיט. לא טעמנו

אפשר לרכוש מראש חבילת שתיה.

אפשר לרכוש מראש חבילת גלישה (מאוד יקר, אבל לנו היה הכרחי, כי היינו מפוצלים בין 2 חדרים)

יש פעילות לילדים, במועדונים, לקבוצות גיל שונות. ממלאים טפסים, ומשאירים אותם עם הצוות המקסים (אין אישור לשהיית הורים שם)

יש גם מועדון משפחתי – שאפשר לבלות בו עם הילדים.