מסע מרתק לפיליפינים: טיפים והמלצות למטייל עם מוגבלות

חברים יקרים, שבו נוח, קחו נשימה עמוקה, ובואו אספר לכם על ההרפתקה המטורפת שלי בפיליפינים!

תארו לעצמכם: אני, הנווד על גלגלים, מחליט לכבוש את הפיליפינים. כן, כן, אותי ואת הכיסא הממונע שלי. מה יכול להשתבש, נכון?

טוב, הכל התחיל עם הכנות כאילו אני יוצא למשימה בחלל. שני מכשירי נשימה (כי אחד זה משעמם), ציוד כפול (למקרה שאאבד את עצמי באחד האיים), מטען אינוורטר המתחבר לרכב להטעין את המכשירים בדרכים ומתאמי חשמל כאילו אני מתכנן להאיר את כל מנילה. טפסים ביורוקרטיה טפסים בטריות משרד הפנים ריאנטרי ושגרירויות אה, פניתי לחבר מומחה לטיולים מחברת מוטוריטי - כי למה לא לעשות את החיים קלים?

בשדה התעופה? זה היה כמו משחק מחשב. "איך לעבור את הפקידים המבולבלים

שלב 1". הטריק? לדבר איתם כאילו אתה המדריך הכי טוב בעולם לענייני נגישות. ואם זה לא עובד? יש תמיד את אופציית ה"טיפ למטייל המזדמן". הרי כסף פותר הכל, לא?

המלצה חמה: קחו איתכם כיסא רחצה צר. זה היה שינוי משמעותי! קל יותר להיפרד מהכיסא הממונע ולהתנייד בנוחות. וכמובן, אל תשכחו את הכרית למניעת פצעי לחץ. ושמיכה לפעמים קר במטוס

עכשיו, בפיליפינים עצמה. תארו לעצמכם ארץ שבה המדרכות הן בגדר המלצה בלבד, והרכבים? נו, בואו נגיד שהם לא ממש חשבו על כיסאות גלגלים כשתכננו אותם. אבל אל דאגה! אלקס ומשפחתו אירגנו את הואן המשפחתי עם רמפה מאולתרת. הגג נמוך? זו רק הזדמנות לעבור בעזרת המטפל למושב מקדימה!

כפי שאתם כבר מכירים נסיעות לחו"ל שכירת רכב כ400$ ליום לא אפשרי.

הדלק זול יותר אך בהתחשב בק"מ הרבים כ10 שעות נסיעה ממקום למקום לא הרווחנו מזה כלום.

הקניונים, אגב, הם כמו נווה מדבר לכיסאות גלגלים. SM Sunday Mall? יותר נגיש מהסלון שלי בבית.

ואם כבר מדברים על בית - ישנו בבית של אבא של אלקס. היה שם מדרגה לפני השירותים, אבל היי, מי אמר שטיפוס הרים זה רק לרגליים?

לגבי מלונות חשוב מאוד לברר מראש על נגישות.

טיפ חשוב: השתמשנו הרבה בפייסבוק ובשיחות טלפון לברר פרטים. תמיד שאלנו ספציפית על הנגישות ופירטנו את הצרכים שלנו.

יש סוגים שונים של לינה בבתים פרטיים מושכרים קונדומניום שזה בניין מלא דירות קטנות להשכרה ומלונות הצד השווה שהם לא תמיד הכי נגישים האסלה רחבה או גבוהה שלא מאפשר הכנסת כיסא שירותים יש לכיסאות הרחצה קערה מתחת אז שלא הייתה ברירה עשיתי את הצרכים בתוכה כמו בשטח מה לעשות שרוצים לטייל חייבים למצוא פתרונות ולהתמודד עם מה שיש

הטיולים? הו, היו לנו כמה הרפתקאות משגעות. בגן החיות בלואטה הרגשתי כמו עוד מוצג אקזוטי. בטגאטאיי ובאגיו סיטי? הנופים היו כל כך יפים שכמעט שכחתי שאני על כיסא גלגלים. ובויגאן סיטי? כמעט החלפתי את הכיסא הממונע בסוס ומרכבה!

ואי אפשר לשכוח את הביקור בבית הנשיא באילוקוס נורטה ואילוקוס סור. הרגשנו כמו אח"מים! אבל ההרפתקאה האמיתית הייתה בגשר התלוי - תאמינו לי, לא הייתי ממליץ למי שסובל מפחד גבהים!

אה, וחוף הים? צד אחד היה כמו קיר טיפוס, אבל הצד השני? עם קצת עזרה ויצירתיות, הרגשתי כמו בסרט "הלגונה הכחולה" (רק עם פחות שיער מתנפנף ברוח). למדנו שעם קצת יצירתיות וקצת עזרה מהמקומיים, אפילו המקומות הכי לא נגישים יכולים להפוך לנגישים!

אה, כן, ועוד משהו חשוב - אם אתם מתכננים שייט, כדאי לדעת שלפיליפינים יש לפעמים סיפור עם ביטוח. שמענו שהיה להם איזה מקרה לא נעים עם תיירים בעבר, אז עכשיו הם קצת יותר זהירים עם אנשים עם מוגבלויות. אבל אל דאגה! עם קצת סבלנות ושכנוע, הכל אפשרי!

בחג שבועות התארחנו בבית חב"ד בקלארק. ממש לידו היה מלון הולה - מקום מעולה למי שרוצה להרגיש קצת כמו בבית.

ואל תתחילו איתי עם הפירות. אנונה, מנגוסטין, לונגן - שמות שנשמעים כמו דמויות מ"משחקי הכס", אבל טעימים פי אלף.

לסיכום, חברים - אם אתם חולמים על הרפתקה, אל תתנו לשום דבר לעצור אתכם. קחו איתכם הרבה הומור, גמישות (מנטלית, כמובן), וכמובן - את כל הציוד שאתם צריכים.

המלצות אחרונות:

1. תכננו מראש, אבל תהיו מוכנים לאלתר.

2. אל תפחדו לבקש עזרה - הפיליפינים הם העם הכי נחמד שתפגשו.

3. קחו כיסא רחצה צר - זה יציל לכם את החיים (ואת הישבן).

4. תמיד, אבל תמיד, יש פתרון - לפעמים הוא פשוט קצת יותר יצירתי ממה שחשבתם.

5. ואחרון חביב - תיהנו מכל רגע. כי בסוף, זה לא משנה כמה מכשולים היו בדרך, אלא כמה צחקתם תוך כדי התגברות עליהם.

אז קדימה, חברים. העולם מחכה לכם. ומי יודע, אולי בטיול הבא שלכם, תמצאו את עצמכם מטפסים על הר געש בכיסא גלגלים. הכל אפשרי!