.png){kind=small}
מאת איילת לוי
חזרנו מנופש של שלושה ימים. 7 אנשים. 2 נערים בכסות גלגלים ממונעים. מנוף. 3 חדרים. חדר אחד נגיש לנערים ולעובדת. הנערים זקוקים לעזרה במעברים. זקוקים למישהו שיביא להם מברשת שיניים, סבון וכו'.
המלון
חניית נכים יש מול הכניסה אבל מומלץ לתאם מראש ולבקש שישמרו חניה (במיוחד כשמדובר ברכבים גדולים). לא להסתפק בזה שביקשתם חדר נגיש. יש גם חניון- לא בדקתי. הרכב שלנו לא נכנס לחניון. מומלץ גם לעדכן מראש בשעה שמגיעים ולבקש עזרה עם הציוד.
בכניסה יש מדרגות, ובצד יש מעלון. זה קצת איתי אבל בסדר. ובעקרון המאבטח אמור להפעיל את זה, אבל היו פעמים שאנחנו הפעלנו כי המאבטח עבר הדרכה אך לא זכר. ניתן גם להכנס עם כסא הגלגלים דרך החניה ומשם לעלות במעלית.
קבלה במלון- לא מצאתי עמדה נגישה.
חדרים: ישנו בחדר 101. הוא נגיש, לא ביקשתי שיפרידו את המיטות וחבל. ביום האחרון אמרו לי שבכל החדרים הנגישים לבקש שיפרידו מיטות. אז הנערים שלי ישנו במיטה זוגית. בצד אחד המנוף נכנס בלי שום בעיה, היה מספיק רווח בין הרצפה למיטה. בצד השני המנוף נכנס רק לחלק הקדמי מתחת למיטה מאחר וצד זה היה בין הקיר לדלת מרפסת. *אני מסובבת את הבן שלי במיטה ולי המיטה היתה נמוכה מידי (בעיקר אחרי שהתרגלתי למיטה מתכווננת שאותה אני מעלה לגובה שלי). את המנוף הבאנו איתנו הרכב פורד טרנזיט גדול וגבוה. פירקנו את המנוף לשני חלקים.
שירותים בחדר- נגישים, יש מאחזים, כיור נוח - לפחות לפי הבן שלי. אמר שהיה נוח להכנס עם הכסא, להניח את הידיים על הכיור.
מקלחת- היה כסא למקלחת.
בחדר הזה 101 היה בו גם שירותים ומקלחת נוספים ששימשו את העובדת. המרפסת בחדר- קטנטנה מאד ולא נגישה. יש מדרגה ולא ניסינו לדעתי לא ניתן לעבור אותה.
חדר האוכל: נגיש יש שטיחים. אנחנו אכלנו בסוכה. מאחר והבנים צריכים עזרה בפעולות השונות אז הם מסתובבים ובוחרים את האוכל, ואנחנו מביאים להם ומחזיקים את הצלחות והכוסות.
לובי נגיש.
שטיחים מקיר לקיר בחדרים, במסדרונות בין החדרים וגם בלובי. היה קצת קשה להזיז את המנוף על השטיחים.
בריכה- לא נכנסנו אבל יש כסא להוריד למים. כדי להגיע לבריכה עושים סיבוב קצר דרך הלובי- ביציאה לוחצים על אינטרקום והשער לבריכה נפתח. האינטרקום לא בגובה של נער בכסא גלגלים שגם קשה לו להרים את הידיים. בחזור אותו דבר עם אינטרקום בצד השני של השער.
מעליות- יש 3 מעליות. כולן מתאימות לכסא וגם למנוף, רק שהחיישן שלהן למטה והן נסגרות ממש מהר- כדאי תמיד שמישהו יחזיק את דלת המעלית. לחיצה על הקומות במעלית- גבוה יחסית והבנים שלי לא יכלו להזמין מעלית לבד.
טיולים בחיפה
מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית- צמוד למלון. נגיש, מעניין, קומה אחת. למעלה יש קפטריה ויש מעלית.
*כשיוצאים מהמלון למוזיאון- הירידה מהמלון בסדר אבל כשמגיעים לסיום הירידה - יש קטע קצר שקצת מאתגר לעבור אותו- יש מדרכות טיפונת שבורות, צריך לרדת לשניה לכביש.
מהמוזיאון (לפני הכניסה למוזיאון) שמאלה לבית קיש ולטיילת לואי. טיילת מקסימה עם נוף לנמל. כשנגמר השביל אחרי בית קיש, יש כמה מטרים של אבני מדרכה לא נוחות עד הטיילת.- עניין של דקה של אי נוחות מבחינת הגב. הטיילת שטוחה ויש נקודות תצפית ונוף מקסים. כשעומדים מול הים- פונים שמאלה עד לסוף הטיילת, שם ניתן לרדת בזהירות לכביש ולעבור לצד השני לתצפית על גני הבאהיים מלמעלה. אין שם מעבר חצייה.
אנחנו חזרנו במעגל מהצד השני- עליה, מכוניות שחונות עם שני גלגלים על המדרכה- הסתדרנו אבל עדיף היה לחזור כמו שבאנו דרך המוזיאון.
גן חיות - מקסים ממש באמצע הכרמל מול מלון דן פנורמה. נגיש אבל- יש שם ירידות תלולות. אחד הבנים שלי עם כסא חזק וטוב הסתדר בלי בעיה.השני עם כסא לא משהו- החליק והיינו צריכים להחזיק את הכסא כדי שלא יחליק.
שירותים בגן החיות- בכניסה לא ידעו לומר בוודאות אם יש שירותים ואז אמרו שכן. השירותים היו נעולים, הבן שלי לא רצה ללכת לקרוא למישהו שיבוא לפתוח אז פתח בעזרת מטבע. אמר שהיה שם לא נקי, לא מתוחזק וגם קטן.
ואדי ניסנאס- מקום מקסים. קשה למצוא חניה, ונגישות לא משהו- צריך לעלות למדרכה ולרדת ושוב לעלות.
נסענו לעכו ורצינו להכנס לאולמות האבירים אבל לא היתה כניסה עם רכב, והחניה מרחק של דקה היתה מפוצצת כולל חניות נכים אז ויתרנו. בסוף סיימנו בקפה קפה בנהריה שהיה נגיש. לא בדקנו שם את השירותים.
סה"כ נופש כיף. זו היתה הפעם הראשונה שנסענו עם המנוף ועם העובדת הזרה- ואלו בהחלט הקלו מאד.
* כל המתואר כאן נכתב מנקודת מבט של אמא לשניים בכסאות ממונעים ומהצרכים הייחודיים שלהם. כאמור שניהם זקוקים לעזרה בביצוע מרבית הפעולות. וכל המעברים מתבצעים בעזרת מנוף.
Comments